בתקופה מורכבת זו ההקשבה היא אחת היכולות החשובות והעוצמתיות ביותר שבידי המנהלים לניהול בעת משבר. לא הקשבה אינטרסנטית בה מעמידים פנים שמקשיבים, אך בפועל זה  רק כדי להשיב לדוברים מולנו, רק כדי למצוא סדקים בעמדות המוצגות ולהוכיח את הטיעונים שלנו, כדי להיות צודקים, הקשבה בה אנו עסוקים בתגובה שלנו, לזה קוראים הקשבת מודיעין.

אני גם לא מדבר על הקשבה שוטפת בארגון, בישיבות או פגישות שם נשתמש בהקשבה פרקטית. אני מדבר על הקשבה לשם הקשבה, אחת לתקופה ובתדירות גבוהה יותר בעת משבר, הקשבה למען העצמת העובד. אתם בטח שואלים כיצד ? כיצד הקשבה שהיא פעולה פסיבית לכאורה יכולה להעצים את האחר ובו זמנית אותנו?!

שמיעה זו פעולה סבילה הנכפית עלינו. אני לא צריך להיות אקטיבי כדי לשמוע. לעומת זאת הקשבה היא הפגנת נוכחות עוצמתית ומעצימה.  אמנם בכדי להקשיב צריך לשמוע אך שמיעה אינה הקשבה. בכדי להקשיב צריך להיות אקטיבי, צריך להתכוון, יש צורך להתרכז ולהיות All in בתוך השיחה. בהקשבה מעצימה אנו שומעים ורואים את הדובר, הקשבה פעילה היא כלל המסר המתבטא בשפת הגוף, בהבעות ובתוכן עצמו. (רוב המסר עובר בשפת הגוף) קיים משפט האומר: אנשים לא יזכרו את מה שאמרת אך הם יזכרו את איך שגרמת להם להרגיש.

דרך ההקשבה או אי ההקשבה אנו גורמים  לבני שיחנו להרגיש את מה שהם מרגישים, באמצעות ההקשבה ושפת הגוף שלנו אנו יכולים לגרום לבני השיח שלנו להרגיש מועצמים או מונמחים, שמתייחסים אליהם או לא, עד כמה הם חשובים לנו, עד כמה אנו מעריכים אותם. כדי להעביר רגשות אלה לא צריך לדבר כלל, צריך רק להקשיב ולהתכוונן בהקשבה. נכון, קשה להקשיב באמת, קשה להתאפק ולהמתין לתורנו לדבר, כמה אנו שקועים ומרוכזים בתשובה שלנו. התבוננו סביב וראו כמה רוב אנשים עסוקים בלדבר את עצמם לדעת, מצד שני נסו לזהות את המקשיבים, אתם תגלו איזו נוכחות עוצמתית יש לאלה  היודעים להקשיב באמת, איזה מקום יש להם במעגלים החברתיים השונים.

יש קשר חיובי בין מי שמקשיבים לו לבין ביטחון עצמי וחוסן אישי, אנו יכולים לפתח את הביטחון העצמי של העובדים אם נדע להקשיב להם. (אם אני במצב ירוד ומישהו מקשיב לי באמת, זה מחזק אותי).

ההקשבה היא כלי ניהולי ממדרגה ראשונה, מנהל שיקשיב באמת לעובדים שלו יגלה כי הפרודוקטיביות עולה, השחיקה יורדת, היעדרויות יצטמצמו גם בתקופת משבר. הקשבה איכותית משפרת את האמון בין האנשים. מנהל היודע להקשיב יצליח לשמר עובדים ולהצמיח עתודה ניהולית, לקדם רעיונות חדשים ומקוריים בתחומו, לגייס את העובדים ולעורר בהם מוטיבציה. לעיתים זה נראה בזבוז זמן להקשיב לעובד, להאריך בשיחות כאשר אנו קצרים בזמן, אך לאורך זה זה הכי יעיל והכי מקדם את הארגון.

דמיינו לכם שמנהל בכיר מפנה זמן ומקשיב לכם כי הוא רוצה באמת להקשיב לכם, הוא לא מציץ לווצאפ באמצע וגם לא לשעון, אלא באמת רוצה להבין אתכם, מעניין אותו מה עובר עליכם, הוא מעוניין לשמוע את הרעיונות שלכם. איזו הרגשה נהדרת זו, מרגישים מועצמים נכון, אנו מעריכים  ואפילו אוהבים את מי שמקשיב לנו, אז וייס ורסיה, אם תקשיבו באמת לעובדים שלכם הם יעריכו אתכם, אולי יאהבו אתכם בכל מקרה הם ילכו אחריכם. זו משימה קשה להקשיב, אך מי שמצליח לעשות זאת הופך להיות עם הנוכחות הגדולה ביותר ועם יכולת הנעה מבלי לדבר כלל.

איך עושים את זה?

התמקדו בדובר, הסתכלו עליו בלי להציץ מדי פעם בטלפון, אם אתם אמורים לקבל שיחה חשובה, אפשר בהחלט להגיד לדובר כי יתכן ובמהלך השיחה תאלצו לענות לטלפון מסוים. זה לא יפגע, זה אפילו יכבד אתכם. אם אתם לחוצים בזמן עדיף שתאמרו לבן השיח, אני רוצה להקשיב לך כמו שצריך אז בוא נקבע שיחה ב……, עדיף לדחות מאשר לקיים שיחה בלחץ, בן השיח שלכם יבחין בכך וזה יגרום לו להיסגר בפניכם.

תוך כדי השיחה נסו להיכנס לנעלי הדובר, להיות במצבו, לדמיין את מה שהוא חווה.

גלו סקרנות, תהנהנו בראש שאתם מבינים, אם אתם לא מבינים תשאלו שאלות הבהרה כמו ״לא הבנתי למה התכוונת״, אך בשום פנים ואופן לא שאלות שיפוטיות כמו ״ איך עשית דבר כזה?״ או אמירות כמו ״זה לא מתאים לך״. מצד שני אל תעבירו מסרים שמחזקים את עמדת הדובר, השתדלו להיות אובייקטיביים ואל תציגו את עמדתכם אם לא נשאלתם לכך.

אם תצליחו ליישם את הכלים הנ״ל ועוד טכניקות שאנו מלמדים, אתם תשפרו משמעותית את יכולת הניהול שלכם ואת החוסן של היחידה עליה אתם מופקדים. הקשבה זה כלי המעצים בו זמנית את העובדים ואתכם כמנהלים.

בהצלחה! ברנרד